דברי הימים ב, פרק ו׳, פסוק כ״ח

מתי אנחנו בדרך כלל מבקשים עזרה מכל הלב? הרבה פעמים, דווקא כשיש מצוקה או קושי, אנחנו מבינים כמה אנחנו זקוקים לה' ופונים אליו בתפילה. הכתוב מפרט לנו סוגים שונים של צרות כדי להראות לנו באילו מצבים מתפללים וזועקים לעזרה. למשל, מוזכר מצב של רָעָב, אבל הכוונה כאן היא לא לחוסר באוכל בגלל שאין גשם, אלא למצב שבו היבול נפגע בשדה מסיבות אחרות. הפגיעה הזו יכולה לקרות בגלל שִׁדָּפוֹן, שזה מצב שבו הזרעים נפגעים לפני שהם מספיקים להבשיל והתבואה נעשית חלשה, או בגלל יֵרָקוֹן, מחלה שגורמת לצמחים לאבד את הצבע שלהם ולהפוך לחיוורים וירקרקים. לפעמים היבול נהרס בגלל חָסִיל, שהוא סוג של ארבה שאוכל את הצמחים. חוץ מאסונות בטבע, יש גם מצבים של פחד, כמו כִּי יָצַר לוֹ אֹיְבָיו בְּאֶרֶץ שְׁעָרָיו, שזה אומר שהאויב עושה מצור, סוגר על ערי ישראל ומלחיץ את האנשים שבתוכן. אחרי כל הדוגמאות הספציפיות האלה, מופיעה הכללה חשובה: כָּל נֶגַע וְכָל מַחֲלָה. למה לא להסתפק רק ברשימה הקודמת? כדי ללמד אותנו שהתפילה לא נועדה רק לצרות גדולות שקורות לכולם יחד. כל אדם ואדם שיש לו כאב פרטי, צרה או חולי משלו, יכול תמיד לפנות אל ה', להתפלל אליו ולבקש עזרה, והתפילה שלו תישמע.