יצא לכם פעם לחשוב איך אפשר לבנות בית למישהו שהוא כל כך גדול, עד שאין לו בכלל גודל או גבול? שלמה המלך עומד מול כל העם אחרי שסיים לבנות את בית המקדש, ושואל בדיוק את השאלה המדהימה הזו. הוא שואל הַאֻמְנָם, כלומר, האם זה באמת יכול להיות? האם ה' הגדול באמת ישכון יחד אֶת הָאָדָם, בתוך בני ישראל, במבנה שעשוי מאבנים ועצים על הארץ?
הרי השמיים העצומים לא יכולים להכיל ולהחזיק את ה', וזה הפירוש של המילה יְכַלְכְּלוּךָ. ואם השמיים לא יכולים, אַף כִּי, כלומר קל וחומר, שהבית הזה לא יכול להכיל אותו! הרי ה' נמצא מעל הכל, הוא המקום של העולם ולא העולם הוא המקום שלו.
אז למה בכלל שלמה בנה את הבית? התשובה היא שה' עשה חסד עם דוד המלך והסכים לצמצם את הנוכחות שלו אל תוך המקדש. הבית לא נועד באמת להכיל את ה', אלא להיות כמו שער לשמיים ומקום של קשר. המטרה המרכזית שלו היא להיות מוקד לתפילות. נכון שה' שומע אותנו מכל מקום כשאנחנו מתפללים מכל הלב, אבל שלמה המלך ביקש שבית המקדש יהיה מקום מיוחד שיעזור לתפילות שלנו לעלות למעלה מהר יותר וקרוב יותר, כאילו הבית עצמו עוזר ומבקש עלינו דברים טובים.