יצא לכם פעם לישון באוהל במהלך טיול ולהרגיש שזה רק פתרון זמני, עד שחוזרים לבית קבוע ויציב מאבן? שלמה המלך עומד בתפילה וחוזר על דברים ש־ה׳ אמר לאבא שלו, דוד המלך. הוא מסביר שמאז שבני ישראל יצאו ממצרים, הכל היה זמני.
ה׳ אמר לדוד: לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר... לִבְנוֹת בַּיִת. כלומר, עד לאותו זמן ה׳ לא בחר עיר מסוימת כדי לבנות בה מבנה של קבע. במשך דורות ארוכים, עוד מימי הנדודים במדבר, השכינה של ה׳ שכנה בתוך המשכן, שהיה בעצם אוהל זמני. ה׳ הוסיף ואמר: וְלֹא בָחַרְתִּי בְאִישׁ לִהְיוֹת נָגִיד, והכוונה במילה נגיד היא מלך. אולי תחשבו לעצמכם, הרי שאול היה מלך לפני דוד? התשובה היא שהמלכות של שאול הייתה זמנית, כי ה׳ מעולם לא הבטיח לו שהילדים שלו יירשו את המלוכה אחריו. לכן, רק עכשיו, עם הקמת המלכות של דוד ובניית בית המקדש, ההנהגה של העם והמקום של ה׳ הופכים להיות קבועים באמת.