דברי הימים ב, פרק ו׳, פסוק ט׳

קרה לכם פעם שהתחלתם פרויקט ענק וחשוב, אבל מישהו אחר היה צריך לסיים אותו במקומכם? שלמה המלך מספר כאן על אבא שלו, דוד המלך. דוד כל כך רצה לבנות את בית המקדש לה׳ ואפילו הכין את כל החומרים הדרושים לבנייה, אבל נקבע שהוא לא יקים את הבניין בעצמו. שלמה לא מזכיר כאן שדוד לא יכול היה לבנות בגלל שהשתתף במלחמות. במקום זאת, הוא מדגיש שדווקא הוא, שלמה, חי בתקופה של שלום ומנוחה, ולכן הוא האיש שנועד להגשים את החלום של אביו. כאשר נאמרת המילה מֵחֲלָצֶיךָ, הכוונה היא לבן שנולד ממש מגופו של דוד, וזהו כינוי נקי ומכובד. בנוסף, מופיעות המילים כִּי בִנְךָ, והמשמעות שלהן היא בעצם "כי אם בנך", כלומר, רק הבן שלך הוא זה שיבנה את המקדש. המילה "אם" חסרה כאן, וזה דבר נדיר מאוד שקורה רק בחמישה פסוקים בכל התנ"ך כולו ולפעמים גורם לטעות בקריאה.