קרה לכם פעם שהרגשתם הכי בטוחים ומוגנים בתוך הבית שלכם, ופתאום קרה משהו ממש לא צפוי? זה בדיוק מה שקרה למלך ישראל. המלך הלך בטוח בעצמו בקומה השנייה של הבית שלו, שנקראת בַּעֲלִיָּתוֹ, ופתאום הוא נפל בְּעַד הַשְּׂבָכָה. מהי אותה שבכה? זהו פתח מיוחד ברצפה שהיה מכוסה ברשת של קרשים דקים מעץ, ונועד להכניס אור לקומה התחתונה. כשהמלך דרך על הקרשים הדקים, הם נשברו והוא נפל דרכם למטה. בגלל הנפילה הכואבת נאמר עליו וַיָּחַל, כלומר הוא נחבל ונעשה חולה.
אחרי נפילה כזאת מפתיעה במקום כל כך בטוח, היינו מצפים שהמלך יעצור לרגע ויחשוב. אולי ה' מנסה לרמוז לו משהו? אולי הוא צריך לתקן את ההתנהגות שלו? אבל המלך לא חושב על ה' בכלל. הדבר היחיד שמעניין אותו הוא רק להבריא. לכן, הוא שולח מַלְאָכִים, כלומר שליחים, ומצווה עליהם: לְכוּ דִרְשׁוּ, לכו ושאלו בשמי, בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן. במקום להתפלל לה', הוא פונה אל פסל של אליל מעיר פלשתית, כי הוא מחפש אלוהים חדשים אחרי שהקודמים לא עזרו לו. מתוך פחד ודאגה לעצמו, השאלה היחידה שהוא מבקש לשאול את האליל היא אִם אֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה. המלך רק רוצה לדעת אם הוא יבריא מהמכה שקיבל, בלי שום רצון להתקרב לה' או להיות אדם טוב יותר.