קרה לכם פעם שראיתם מישהו מעתיק צורה של מבנה מארץ אחרת ובונה בדיוק אותו דבר אצלו? זה מה שקורה כאן. המלך מקריב קורבנות על מזבח חדש, אבל המזבח הזה בנוי בסגנון זר, בדיוק לפי הצורה של מזבחות מארץ ארם ואשור שנמצאות בצפון. על המזבח הזר הזה הוא עושה את כל הפעולות ממש לפי המנהג של אותם עמים: הוא מקריב את עֹלָתוֹ, מביא את מִנְחָתוֹ, שופך את נִסְכּוֹ, וזורק את דַּם הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לוֹ על המזבח. הכול נעשה בדרך שבה היו רגילים לעבוד בארצות הצפון הרחוקות.
מלכים ב, פרק ט״ז, פסוק י״ג
וַיַּקְטֵ֤ר אֶת־עֹֽלָתוֹ֙ וְאֶת־מִנְחָת֔וֹ וַיַּסֵּ֖ךְ אֶת־נִסְכּ֑וֹ וַיִּזְרֹ֛ק אֶת־דַּֽם־הַשְּׁלָמִ֥ים אֲשֶׁר־ל֖וֹ עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.