מוקדם בבוקר וַיַּשְׁכֵּם מְשָׁרֵת הנביא וַיֵּצֵא החוצה, וגילה צבא אויב גדול המקיף את העיר. השכמה זו נבעה מהשגחת ה' או מיוזמתו של אלישע, כדי למנוע מתושב אחר לראות את הצבא ראשון ולעורר מהומה שתסגיר לארמים את מיקומם. לנוכח המראה המבהיל המשרת חש חוסר אונים וזועק אֵיכָה נַעֲשֶׂה, בשאלה מעשית כיצד יצליחו להימלט מפני הצבא. עם זאת, בחירתו במילה אֵיכָה מעידה כי בתוך חרדתו הסתתרה אמונה ביכולתו של הנביא להושיעם, ושאלתו לא נבעה מייאוש מוחלט אלא מתהייה על הדרך המדויקת שבה תתבצע ההצלה.
מלכים ב, פרק ו׳, פסוק ט״ו
וַ֠יַּשְׁכֵּ֠ם מְשָׁרֵ֨ת אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִים֮ לָקוּם֒ וַיֵּצֵ֕א וְהִנֵּה־חַ֛יִל סוֹבֵ֥ב אֶת־הָעִ֖יר וְס֣וּס וָרָ֑כֶב וַיֹּ֨אמֶר נַעֲר֥וֹ אֵלָ֛יו אֲהָ֥הּ אֲדֹנִ֖י אֵיכָ֥ה נַעֲשֶֽׂה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.