כאשר חיילי צבא ארם וַיֵּרְדוּ אֵלָיו במטרה לתפוס אותו, אלישע יוצא לקראתם אל מחוץ לעיר ומבקש להכותם בַּסַּנְוֵרִים, תוך הימנעות מהזכרת שם ה' המפורש בבקשת הקללה. מכה זו אינה עיוורון פיזי, אלא טשטוש תודעה ובלבול שבו האדם רואה את המציאות אך אינו מזהה ומבין את העומד מולו. חוסר המיקוד של החיילים, שצעדו בלילה והיו מבולבלים ממילא, אפשר לאלישע לשכנע אותם כי טעו בדרך. במקום להשמיד את האויב בקלות בעזרת צבאו השמימי, בחר הנביא בבלבול חושים כדי למנוע שפיכות דמים, לקדש את שם ה' ולעורר את מלך ישראל לתשובה. דרך פעולה רחמנית זו, שהסתיימה בהאכלת האויבים במקום הריגתם, הוכיחה את עצמה ועצרה את פשיטות ארם.
מלכים ב, פרק ו׳, פסוק י״ח
וַיֵּרְדוּ֮ אֵלָיו֒ וַיִּתְפַּלֵּ֨ל אֱלִישָׁ֤ע אֶל־יְהֹוָה֙ וַיֹּאמַ֔ר הַךְ־נָ֥א אֶת־הַגּוֹי־הַזֶּ֖ה בַּסַּנְוֵרִ֑ים וַיַּכֵּ֥ם בַּסַּנְוֵרִ֖ים כִּדְבַ֥ר אֱלִישָֽׁע׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.