אלישע הנביא מונע ממלך ישראל להוציא להורג את חיילי ארם, ומציב לו גבול מוסרי ומשפטי באמצעות השאלה הרטורית הַאֲשֶׁר שָׁבִיתָ בְּחַרְבְּךָ וּבְקַשְׁתְּךָ אַתָּה מַכֶּה. מאחר שהחיילים לא נתפסו בזכות כלי נשקו של המלך אלא הובאו בנס מאת ה', אין לו כל רשות לפגוע בהם. מעבר לכך, אפילו שבויים רגילים שנכנעו אין נהוג להרוג, קל וחומר אנשים שנישבו בכוחו של ה' ושכלל לא הגיעו כדי להילחם. במקום להורגם, הנביא מורה למלך שִׂים לֶחֶם וָמַיִם לִפְנֵיהֶם, כדי שינהג בהם כאורחים וישלח אותם בבטחה חזרה לאדוניהם.
מלכים ב, פרק ו׳, פסוק כ״ב
וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א תַכֶּ֔ה הַאֲשֶׁ֥ר שָׁבִ֛יתָ בְּחַרְבְּךָ֥ וּֽבְקַשְׁתְּךָ֖ אַתָּ֣ה מַכֶּ֑ה שִׂים֩ לֶ֨חֶם וָמַ֜יִם לִפְנֵיהֶ֗ם וְיֹֽאכְלוּ֙ וְיִשְׁתּ֔וּ וְיֵלְכ֖וּ אֶל־אֲדֹנֵיהֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.