תלמידי הנביא פונים אליו בהצעה לעבור למקום מגורים חדש ומרווח יותר, ומבקשים את אישורו לצאת למבצע בנייה. הם מציעים ללכת עד הירדן, בחירה הנובעת משני מניעים עיקריים. בפן המעשי, באזור זה ישנו שטח פנוי וכן יער סמוך שבו גדלים עצים גדולים שניתן לחטוב [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. בפן הרוחני, הם בחרו דווקא בירדן משום שזהו המקום שממנו עלה אליהו הנביא לשמים, והם קיוו למצוא שם שפע רוחני וקדושה יתרה [אברבנאל].
התלמידים מבקשים: נלכה נא (מילים אשר בכתבי יד ודפוסים ישנים מופיעות כאשר האות נו"ן מוארכת בטעם המקרא [מנחת שי]), ומציעים שכל אחד מהם ייקח קורה, כלומר עץ עבה במיוחד [מצודת ציון]. מטרתם היא: ונעשה לנו שם מקום לשבת שם – להקים מבנה גדול דיו שיכיל את הנביא ואת כל תלמידיו הרבים [ביאור שטיינזלץ]. באשר לאופן הבנייה, התכנון היה להקים בית או אוהל, כאשר הקורות העבות ישמשו כעמודים תומכים, או לחלופין לבנות קירות מאבן ולהשתמש בקורות העץ כדי לקרות את הגג [רלב"ג].
בסופו של דבר, הנביא נענה לבקשתם ומאשר את התוכנית באומרו: ויאמר לכו [ביאור שטיינזלץ].