המפגש הפתאומי עם צבא האויב השבוי יוצר סיטואציה ניסית ויוצאת דופן. כאשר מלך ישראל רואה את צבא ארם עומד מולו מוכה סנוורים, הוא פונה אל הנביא בשאלה [ביאור שטיינזלץ, מדוד ועד לחורבן].
המילה כראותו נכתבת בפסוק באות כ"ף [רד"ק, מנחת שי]. המלך שואל את אלישע הַאַכֶּה אַכֶּה, כלומר האם עליו להכות ולהרוג את החיילים הארמים [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. את פנייתו הוא חותם במילה אָבִי, אשר אינה מציינת קרבת משפחה, אלא משמשת כתואר כבוד שמשמעותו "רבי" ומורי [מצודת ציון].