התפנית הדרמטית במסע צבא ארם מתרחשת כאשר מתגלה לחיילים מיקומם האמיתי בלב בירת האויב. תיאור הגעתם נפתח במילה כְּבֹאָם, אשר נכתבת באות כ' [רד"ק, מנחת שי].
בקשתו של אלישע מה׳, פְּקַח אֶת עֵינֵי אֵלֶּה, אינה תחינה לריפוי רפואי מעיוורון פיזי, אלא בקשה להסרת מכת הסנוורים שהוטלה על החיילים קודם לכן [מצודת דוד]. מושג פקיחת העיניים מבטא כאן גילוי של ידיעה והכרה. חיילי ארם לא איבדו את מאור עיניהם, אלא סבלו מבלבול דעת עמוק ומחוסר יכולת לזהות את סביבתם. רק כאשר הוסר הבלבול ושבה אליהם הכרתם הצלולה, הם יכלו לתפוס את המציאות לאשורה [מלבי"ם].
עם חזרת צלילות דעתם, ניצבת מולם האמת המפתיעה: וְהִנֵּה בְּתוֹךְ שֹׁמְרוֹן – הם מגלים כי הובלו ישירות לתוך שומרון, ומוצאים את עצמם לכודים בלב עיר הבירה הישראלית.