מלך ארם מבקש לאתר את הנביא אלישע, לאחר שהבין כי הנביא יודע את כל סודותיו ותוכניותיו הצבאיות. לשם כך הוא שולח שליחים לברר את מיקומו ומצבו של הנביא.
במוקד הפסוק עומדת המילה אֵיכֹה, אשר זוכה למספר התייחסויות בקרב הפרשנים, הן במישור הלשוני והן במישור הענייני. מבחינה לשונית, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילה משמעותה פשוט "היכן" או "איפה", בדומה לשימוש במילה "איכה" במקומות אחרים במקרא, אלא שכאן היא מנוקדת באופן ייחודי בתנועת חולם במקום בקמץ [רש"י, רד"ק, מצודת ציון, מנחת שי וביאור שטיינזלץ].
עם זאת, פרשנים אחרים מבחינים בין "איפה" ל"איכה", ודורשים את המילה במשמעות של "איך" – כלומר, המלך לא רק שאל היכן הנביא נמצא, אלא ביקש לברר מהו מצבו. מתוך גישה זו מתפצלים הפרשנים לשני כיוונים מנוגדים באשר לכוונותיו של מלך ארם:
הגישה הראשונה סבורה כי מטרת המלך הייתה לתפוס את הנביא בכוח. לכן, הוא ביקש לדעת אֵיכֹה הוּא – מהו מצבו הטקטי. המלך רצה לברר אם הנביא נמצא בעיר פרוצה, דבר המעיד על כך שאינו חושש, או שמא הוא מסתתר בעיר מבצר מתוך פחד. כאשר התברר כי הנביא נמצא בְדֹתָן, שהייתה עיר מבוצרת, הבין המלך שעליו לשלוח חיל כבד כדי להקיף את העיר ולאלץ את תושביה להסגיר את הנביא לידיו [רלב"ג וחומת אנך]. ברוח זו מפורשת גם המילה וְאֶקָּחֵהוּ ככוונה לתפוס את הנביא ולטפל בו [ביאור שטיינזלץ].
מנגד, מוצגת גישה שונה לחלוטין באשר למניעי המלך. לפי קו מחשבה זה, תמוה שהמלך ינסה לתפוס בכוח אדם שהוא יודע שקורא מחשבות ורואה את הנולד, שהרי הנביא בוודאי ידע על כך מראש ויימלט. מכאן מוסק שמלך ארם כלל לא רצה להרע לנביא, אלא להיטיב עמו ולהעניק לו גדולה כדי שיעבור לצידו. לפי פירוש זה, הבקשה לראות אֵיכֹה הוּא נועדה לברר את מצבו הכלכלי של הנביא: אם הוא עני, יהיה קל לשכנעו לבוא; ואם הוא עשיר, יהיה צורך להרבות במתנות כדי לרצותו. החיל הכבד שנשלח לאחר מכן לא נועד לאסור את הנביא, אלא להגן עליו מפני צבא מלך ישראל שעלול היה למנוע את עזיבתו לטובת ארם [מלבי"ם].