ההיערכות הצבאית החדשה של ארם נולדה מתוך כישלון המערכות הקודמות ומתוך מציאות רוחנית ירודה בישראל. המילים וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן מקשרות את המאורע לאירועים שקדמו לו, ומלמדות כי למרות הנסים הגלויים שחולל אלישע הנביא, מלך ישראל התעקש בדרכו, לא שב בתשובה ולא החזיר את העם למוטב. סרבנות זו היא שחיזקה את ליבו של מלך ארם לצאת למתקפה, והיא שהובילה בסופו של דבר לרעב הכבד [חומת אנך]. בנוסף, אירועים אלו מהווים פתיחה לנסים החמישה עשר והשישה עשר בסדרת הפלאות של אלישע [אברבנאל].
השינוי באסטרטגיה הצבאית ניכר במילים וַיִּקְבֹּץ... אֶת כָּל מַחֲנֵהוּ. לאחר שמלך ארם נוכח לדעת כי לא יוכל להכניע את ישראל בדרכי סתר ומארבים, הוא החליט לשנות גישה ולתקוף באופן גלוי ופומבי באמצעות גיוס כללי של צבאו [אברבנאל, מצודת דוד]. צבא ארם היה גדול ועוצמתי בהרבה מצבא ישראל, ולכן מלך ישראל לא היה מסוגל להתגונן מולו בשדה הקרב [ביאור שטיינזלץ].
בעקבות כך, וַיַּעַל וַיָּצַר עַל שֹׁמְרוֹן. מלך ארם הקים מערך מצור הדוק סביב העיר שמנע כל אפשרות של יציאה או כניסה [רלב"ג, אברבנאל]. מסתבר כי כוחות ארם שמו במצור גם ערים נוספות בישראל והשחיתו את היבול החקלאי בכל האזור [רלב"ג].
המצור הממושך, בשילוב עם חוסר התבואה הכללי בארץ, יצרו רעב נורא וחסר תקדים, אשר תואם לנבואת אלישע על שבע שנות רעב [רלב"ג, אברבנאל]. המצוקה הובילה לעליית מחירים קיצונית ולמחסור חמור במזון, עד כדי כך שתושבי העיר נאלצו לאכול בשר של חיות טמאות, כמו ראש חמור שנמכר בסכום עתק. הפרשנים מסבירים כי אכילת בשר טמא זה הותרה להם משום פיקוח נפש, על פי הכלל ההלכתי הקובע כי התורה ניתנה כדי לחיות בה ולא למות בה [רלב"ג, אברבנאל]. המצור ההדוק אף מנע מהתושבים לצאת מן העיר כדי לחטוב עצים ביער, ולכן הם נאלצו לקנות צואת יונים במחיר יקר רק כדי להשתמש בה כחומר בערה לאש [אברבנאל].