כאשר חיל הארמים פגש את אלישע, החיילים היו מבולבלים לחלוטין ולא ידעו לאן לפנות. הנביא מנצל את חוסר התמצאותם ומכריז בפניהם כי לֹא זֶה הַדֶּרֶךְ הנכונה, וְלֹא זֹה הָעִיר שאותה הם מחפשים [ביאור שטיינזלץ].
הפרשנים מציעים מספר זוויות להבנת פשר דבריו של אלישע לחיילים. הגישה הפשוטה היא שאלישע פשוט אומר להם כי הם טעו בניווט אל העיר דותן, וכי המקום שבו הם נמצאים כעת כלל איננו דותן [מצודת דוד]. מנגד, יש שמסבירים כי אלישע פורס בפניהם טענה לוגית כפולה: אם אתם יודעים היכן הנביא נמצא ורק מנסים להגיע לשם דרך המקום הזה, דעו כי לֹא זֶה הַדֶּרֶךְ, ואם אתם סבורים שהנביא נמצא ממש כאן, דעו כי וְלֹא זֹה הָעִיר [מלבי"ם].
נקודה מעניינת עולה ביחס לאמיתות דבריו של אלישע. למרות שלכאורה נראה שהוא מטעה את החיילים, באומרו וְלֹא זֹה הָעִיר הוא למעשה אמר את האמת לאמיתה. מכיוון שאלישע כבר יצא מתוך העיר כדי ללכת לקראתם, הנביא אכן כבר לא היה בתוכה באותו הרגע [רש"י].
אלישע מבטיח להוביל את החיילים אֶל הָאִישׁ, כלומר אל הנביא עצמו שאותו הם מחפשים ללכוד [מצודת דוד]. בסופו של המהלך, אלישע מוביל אותם הרחק מיעדם המקורי ומכניס אותם היישר אל תוך שומרון, עיר הבירה של הממלכה [ביאור שטיינזלץ].