שמואל ב, פרק ו׳, פסוק ז׳

קרה לכם פעם שראיתם משהו עומד ליפול ומיד שלחתם ידיים כדי לתפוס אותו בלי לחשוב? זה בדיוק מה שקרה לאדם בשם עוזה. בזמן שליווה את ארון הברית הקדוש, היה נדמה לו לרגע שהארון עומד ליפול לארץ. מתוך כוונה טובה הוא שלח את ידו ונגע בארון כדי להחזיק אותו, אך המעשה הזה הסתיים בצורה עצובה ועוזה נענש ומת במקום. ה' הקפיד על עוזה משתי סיבות: ראשית, חסרה לו אמונה. ארון הברית הוא כל כך מיוחד עד שהוא אינו זקוק לעזרה של בני אדם כדי לא ליפול, ובעבר הוא אפילו נשא באורח פלא את האנשים שהחזיקו אותו. שנית, קיים איסור חמור לגעת בארון עצמו, אפילו לאנשים שמקודשים לעבודה הזו. הכתוב מסביר שעוזה נענש עַל הַשַּׁל, כלומר על כך שפעל מתוך טעות, שגגה וחוסר תשומת לב. הוא שכח לרגע עד כמה הארון קדוש, וזו טעות חמורה במיוחד כשעומדים ממש קרוב אליו. בסוף הסיפור נאמר שעוזה מת עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, כלומר שמצא את מותו שם, ממש בסמוך לארון. כשדוד המלך ראה זאת הוא הצטער מאוד, כי הוא חשש שאולי התקלה קרתה בגללו, משום שלא הורה מראש לשאת את הארון על הכתפיים כפי שהיה צריך לעשות.