תארו לעצמכם מלך חשוב שצועד ברחוב. איך הוא בדרך כלל מתנהג? הוא בטח הולך לאט, לבוש בבגדים מפוארים ושומר על כבודו. אבל כשדוד המלך מעלה את ארון הברית לירושלים, הוא מתנהג לגמרי אחרת! מרוב שמחה והתרגשות, דוד מְכַרְכֵּר, כלומר רוקד ריקוד של שמחה עצומה. הוא לא עושה זאת בשקט או באיפוק, אלא בְּכָל עֹז, מתוך כל הכוח ועם כל ההתלהבות שלו, כשהוא רוקד לבדו ממש כמו חתן השמחה.
בנוסף לריקוד, דוד בוחר להוריד את בגדי המלכות המפוארים שלו. במקומם הוא לובש אֵפוֹד בָּד, שזהו מעיל או חצאית מיוחדת שעשויה מבד פשתן. הבגד הזה מזכיר את הבגדים של הכהן הגדול, וזהו לבוש של אנשים שמקדישים את עצמם לעבודת ה'. דוד עושה זאת בכוונה כדי להראות שכאשר הוא עומד מול ה', הכבוד האישי שלו כמלך בכלל לא חשוב. הוא בוחר להתלבש ולהתנהג כמו עבד פשוט של ה', כדי להראות ענווה מוחלטת לפני הבורא, גם דרך הריקוד בכל כוחו וגם דרך הוויתור על בגדי המלך.