החלטתו של דוד לשנות את מסלולו המתוכנן של ארון ה' מביאה להפקדתו במשמורת חלופית. דוד נמנע מלהעלות את הארון לעירו, ובוחר להפנותו לאדם שיהיה ראוי לארח אותו.
המילים וְלֹא אָבָה מבטאות את העובדה שדוד לא רצה להמשיך במסע הארון. המילה עַל בצירוף עַל עִיר דָּוִד משמעותה "אל", כלומר אל עיר דוד, היא העיר ציון [רד"ק]. לפיכך, המילה וַיַּטֵּהוּ מציינת שדוד הטה והפנה את הארון מהדרך המקורית שהובילה לעירו, אל עבר ביתו של עובד אדום [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
באשר לזהותו של עובד אדום הַגִּתִּי, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר באדם משבט לוי, אשר תפקידו היה מן השוערים, ולימים אף שירת יחד עם בניו במקדש. התואר "הגתי" לא מעיד על מוצאו, אלא על כך שהתגורר בעיר גת. בחירתו של דוד באיש זה לא הייתה מקרית; בהיותו לוי, הוא נחשב לאדם הראוי והמתאים ביותר לעמוד לפני הארון ולשמור עליו בביתו [מלבי"ם]. מנגד, קיימת גישה שונה ולפיה עובד אדום אכן היה יליד העיר גת שנתגייר. לפי פירוש זה, הארון הופנה דווקא לביתו משום שה' אוהב גרים [אהבת יהונתן].