מסע העלאת ארון הברית מבית אבינדב מתואר לפרטי פרטים, כאשר מיקומם הפיזי של מלווי הארון ואופן נשיאתו טומנים בחובם רמזים מטרידים לאסון שעתיד להתרחש. הכתוב מתעכב על חלוקת התפקידים בין עוזא ואחיו, בני אבינדב, ומדגיש את הקרבה היתרה והבעייתית לקודש.
הפרשנים נחלקו בהבנת הפועל וַיִּשָּׂאֻהוּ. גישה אחת מסבירה כי הבקר הוא שנשא את העגלה שעליה הונח הארון [מצודת דוד]. גישה אחרת רואה בכך תיאור של השלב המקדים, שבו עוזא ואחיו נשאו את הארון על כתפיהם מתוך הבית אל העגלה. פעולה זו מצביעה על שרשרת של טעויות חמורות: הארון נישא על ידי זרים שאינם לוויים, והם נגעו בו ישירות ואחזו בו, מבלי להשתמש במוטות כמצוות התורה [מלבי"ם].
פירושים נוספים מציעים כי המילה אינה מתייחסת לארון עצמו. יש הסבורים כי הכתוב מתייחס לארגז המנחה שהשיבו הפלשתים בעבר, שנישא כעת יחד עם הארון [רד"ק, אברבנאל]. דעה ייחודית אחרת גורסת כי הפועל מתייחס לעוזא עצמו, שהובא מן הבית כשהוא הולך בצמוד לארון [אברבנאל].
הביטוי עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מתפרש כמקרא קצר שמשמעותו "הם באים עם ארון ה׳" [רש"י], או כהמשך ישיר לתיאור הקודם, כלומר שהם נהגו את העגלה החדשה יחד עם הארון [רד"ק]. עם זאת, פרשנים רבים מבינים את המילה עִם כתיאור של קרבה פיזית הדוקה, ומסבירים שעוזא הלך ממש בצמוד לארון או מאחוריו [רד"ק, ביאור שטיינזלץ, אברבנאל].
קרבה זו של עוזא עומדת בניגוד למיקומו של אחיו, כפי שמדגיש הכתוב: וְאַחְיוֹ הֹלֵךְ לִפְנֵי הָאָרוֹן. אחיו הלך מקדימה כדי להנהיג את הבקר, בעוד עוזא נותר בסמוך לארון. חלוקת מקומות זו מסבירה מדוע דווקא עוזא היה זה שהחזיק בארון כאשר הבקר שמט אותו; אחיו, שהלך מלפנים, כלל לא הרגיש בסכנה, בעוד שעוזא היה קרוב מספיק כדי להושיט את ידו, פעולה שעלתה לו בחייו [מצודת דוד, רד"ק, אברבנאל]. מנגד, יש מי שרואה בהליכתו של אחיו לפני הארון פגם נוסף וביזוי של הקודש, שכן הוא הלך כאשר אחוריו מופנים כלפי הארון, בניגוד מוחלט ליראת הכבוד הנדרשת [מלבי"ם].