העלאת ארון הברית לירושלים מלווה בהתלהבות רוחנית ובענווה מצד דוד המלך, המבטל את כבודו האישי לחלוטין מפני כבוד ה'. כחתן השמחה הראשי, דוד מְכַרְכֵּר ורוקד בְּכָל עֹז, כשהוא משקיע את כל כוחו וכוונתו בריקוד יחיד המייחד אותו מן ההמון החוגג. נוסף על תנועות גופו, דוד מוותר על בגדי המלכות כדי שלא להפגין גאווה, והוא חגור אֵפוֹד בָּד, שהוא מעיל פשתן משובח או מעין חצאית. בגד זה אינו לבוש הכהונה הרשמי המוזכר בתורה אלא בגד כבוד המותר לכל אדם העוסק בעבודת הקודש, ודרכו דוד מביע את הכנעתו המוחלטת כעבד ה' פשוט.
שמואל ב, פרק ו׳, פסוק י״ד
וְדָוִ֛ד מְכַרְכֵּ֥ר בְּכׇל־עֹ֖ז לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְדָוִ֕ד חָג֖וּר אֵפ֥וֹד בָּֽד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.