תארו לעצמכם שאתם צריכים להעביר את החפץ הכי קדוש ויקר בעולם למקום חדש, איך הייתם עושים את זה? דוד המלך ועם ישראל נמצאים ביום של שמחה גדולה, הם מעלים את ארון ה' למקומו החדש. אבל כבר בהתחלה מתרחשת טעות, שלצערנו תגרום לאירוע עצוב בהמשך.
הם מחליטים להניח את הארון אֶל עֲגָלָה חֲדָשָׁה. המילה אֶל כאן פירושה פשוט "על". ולמה העגלה נקראת חֲדָשָׁה? כי היא הייתה טהורה לגמרי, מעולם לא השתמשו בה לעבודה רגילה של חול, אלא הכינו אותה במיוחד רק לכבודו של הארון. הם לקחו את הארון מבית אבינדב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה, כלומר הבית שלו באמת היה ממוקם על הר או גבעה, וזה אינו שם של עיר.
עוזא ואחיו היו אחראים על המסע. כשהם וַיִּשָּׂאֻהוּ והיו נֹהֲגִים את העגלה, הכוונה היא שהם לא הרימו את הארון בעצמם, אלא הובילו את הפרות שמשכו את העגלה. אחיו הלך מקדימה, ועוזא צעד ממש ליד העגלה.
אבל כאן הייתה בעיה גדולה. בתורה כתוב במפורש שהלויים צריכים לשאת את ארון הקודש על הכתפיים שלהם, ולא על עגלה. למה דוד המלך טעה בדבר כל כך בסיסי? ההסבר הפשוט הוא שדוד נזכר שבעבר הפלשתים החזירו את הארון לישראל על גבי עגלה, והוא פעל בדרך דומה. אבל בניגוד לפלשתים שפשוט נתנו לפרות ללכת לבד בלי לכוון אותן, עוזא ואחיו החליטו להנהיג את העגלה בעצמם, וזה פגע בקדושה המיוחדת של הארון.