לאחר שזכה לשלווה ולביסוס מלכותו, דוד המלך פונה אל נתן הנביא כדי לשתף אותו בפער הצורם שהוא חש בין מגוריו המכובדים לבין משכנו הארעי של ארון הברית. באומרו רְאֵה נָא, דוד מבקש מהנביא לבחון בעין נבואית האם ה' מסכים ליוזמתו לבנות מקדש קבע, וכן לגלות את מיקומו המדויק. דוד מציין בצער כי הוא יושב בְּבֵית אֲרָזִים, כלומר בארמון קבע מקורה בעצים הראוי למעמדו, בעוד אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, המייצג את כלל כלי הקודש, שוכן בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה, בתוך אוהל ארעי עשוי וילונות. בתגובה לכך נתן מסכים מיד ליוזמה, אך הסכמתו נובעת מדעתו האישית ומהערכתו לדוד כמלך הגון, ולא מתוך נבואה מפורשת מאת ה'.
שמואל ב, פרק ז׳, פסוק ב׳
וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל־נָתָ֣ן הַנָּבִ֔יא רְאֵ֣ה נָ֔א אָנֹכִ֥י יוֹשֵׁ֖ב בְּבֵ֣ית אֲרָזִ֑ים וַֽאֲרוֹן֙ הָאֱלֹהִ֔ים יֹשֵׁ֖ב בְּת֥וֹךְ הַיְרִיעָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.