דוד המלך לא שמר לעצמו את האוצרות שקיבל, אלא ייעד אותם למטרה עליונה. גַּם אֹתָם, כלומר את המנחות והמתנות שהובאו אליו, הִקְדִּישׁ הַמֶּלֶךְ דָּוִד לַה' במטרה לשמור אותם במיוחד עבור בניין בית המקדש. הקדשה זו נעשתה יחד עם הכסף והזהב שלקח משלל המלחמה של העמים שאותם כִּבֵּשׁ, כלומר העמים שלכד וניצח.
שמואל ב, פרק ח׳, פסוק י״א
גַּם־אֹתָ֕ם הִקְדִּ֛ישׁ הַמֶּ֥לֶךְ דָּוִ֖ד לַיהֹוָ֑ה עִם־הַכֶּ֤סֶף וְהַזָּהָב֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְדִּ֔ישׁ מִכׇּל־הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר כִּבֵּֽשׁ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.