המלך דוד חוקר אודות מקום הימצאו של צאצא בית שאול, וציבא חושף את מקום המסתור שלו. כאשר דוד שואל אֵיפֹה הוא, הכוונה היא "איה פה", כלומר היכן הוא נמצא בדיוק [מצודת ציון].
ציבא משיב שהוא נמצא בֵּית מָכִיר, כלומר בתוך ביתו [ביאור שטיינזלץ]. מבחינה תחבירית חסרה כאן אות יחס, והיה ראוי להיכתב "בבית מכיר", אך השמטת האות בי"ת בתחילת מילה היא תופעה לשונית מצויה [מצודת ציון]. ציבא מציין את הבית המסוים משום שמפיבושת התחבא שם [מלבי"ם].
באשר למיקום הגיאוגרפי, ציבא מוסיף שהוא נמצא בְּלוֹ דְבָר. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שזהו פשוט שמו של המקום. עם זאת, יש מי שמוצא בדברי ציבא רובד נוסף של רשעות והשמצה סמויה; ציבא ניצל את שם המקום כדי לרמוז למלך שמפיבושת הוא אדם ריק שאין בו תורה ("בלי דבר"). אולם, כאשר דוד לקח אותו אליו, הוא גילה את ההפך הגמור – שמפיבושת הוא אדם המלא בתורה [אלשיך].