דוד המלך יוזם מהלך אקטיבי של חסד ושולח להביא את שארית בית שאול ממקום מחבואו. מטרת הבאתו של מפיבושת אל המלך היא להיטיב עמו בשני אופנים מרכזיים: השבת כל הקרקעות שהיו שייכות לשאול, והענקת מעמד של כבוד מיוחד בו הוא יסעד באופן תדיר על שולחן המלך [אברבנאל].
הכתוב מציין כי הוא הובא מלו דבר. דרשו חכמים את שם המקום כמשחק מילים המעיד על אישיותו וחושף את שקריו של ציבא עבדו. בעוד שציבא ניסה להציגו כאדם שהוא "לא דבר", כלומר אדם שאינו חכם וחסר ידע בתורה, דוד מצא אותו "מלא דבר" – תלמיד חכם המלא בדברי תורה [חומת אנך].
סביב זהותו המדויקת של מפיבושת המוזכר כאן מתקיימת מחלוקת. יש הסבורים כי מדובר במפיבושת שהיה רבו המובהק של דוד, שעמו נהג להתייעץ. מנגד, יש החולקים על כך וטוענים כי מהלך העניינים אינו מתאים לתיאור של אדם שהיה רבו של המלך, ולפי גישה זו מדובר למעשה בבן שאול, המוכר גם בשם איש בושת [חומת אנך].