חשבתם פעם מה עובר בראשו של מלך כשהוא מבין שהקרב אבוד והוא עומד ליפול בשבי? המלך שאול נמצא ברגעיו האחרונים בשדה הקרב, והוא מחליט שהוא מעדיף למות ולא לעבור השפלה על ידי האויב. הוא פונה אל נושא הכלים שלו, החבר והחייל שנמצא תמיד לצידו, ומבקש ממנו לעזור לו.
שאול אומר לו שְׁלֹף, כלומר להוציא את החרב מהנרתיק שלה, ומבקש וְדָקְרֵנִי, שיפגע בו עם החרב כדי לסיים את חייו. שאול מבקש זאת כי הוא חושש שהאויבים יתפסו אותו חי וְהִתְעַלְּלוּ־בִי, כלומר יביישו אותו, ילעגו לו ויכאיבו לו. הוא מעדיף למות מיד כדי שלא יוכלו לענות אותו בעודו בחיים.
למרות שזו פקודה של המלך, נושא הכלים וְלֹא אָבָה, הוא פשוט לא רצה לעשות זאת, כִּי יָרֵא מְאֹד. נושא הכלים היה האדם הכי קרוב ונאמן לשאול, והוא כל כך אהב את המפקד שלו עד שלא היה מסוגל לפגוע בו. כששאול מבין שנושא הכלים לא יעשה זאת, הוא לוקח את החרב בעצמו וַיִּפֹּל עָלֶיהָ. שאול ניסה לסיים את חייו בעצמו, אך זו לא הייתה פעולה פשוטה. הוא נפצע פצעים קשים מאוד ונשאר לשכב שם כשהוא בקושי בהכרה.