לאחר החשש כי הקרבה לארון ה' עלולה להביא עמה פורענות, מתבררת מציאות הפוכה לחלוטין. נוכחות הארון מביאה ברכה מיוחדת וישועה למשפחה המארחת, ומלמדת כי כאשר נוהגים בארון בכבוד, לא נגרם כל נזק אלא שפע וטובה [ביאור שטיינזלץ].
הכתוב מציין כי הארון ישב עִם בֵּית עובד אדום. הכוונה היא שהארון הונח סמוך למושב המשפחה, שכן עובד אדום ייחד עבורו חדר מיוחד בתוך ביתו [מצודת דוד]. הארון שהה שם יחד עם כל בני הבית, ואף על פי כן איש מהם לא ניזוק [מלבי"ם].
בעקבות אירוח הארון, זכה עובד אדום לברכה גדולה [מצודת דוד]. ברכה זו התבטאה באופן פלאי בילודה רבה. על פי התרגום, אשתו ושמונה כלותיו הרו וילדו כל אחת שמונה ילדים בהיריון אחד, כך שביום אחד נוספו למשפחה שמונים ואחד בני בנים [חומת אנך].
מתוך סיפור זה לומדים חכמים קל וחומר בעניין הכנסת אורחים ויחס לתלמידי חכמים. הארון אינו אוכל ואינו שותה, וכיבודו הסתכם רק בפעולות פשוטות של ניקוי הרצפה לפניו, ובכל זאת הביא לברכה כה עצומה. על אחת כמה וכמה אדם המארח תלמיד חכם בביתו, מאכיל ומשקה אותו ומחסר לשם כך ממונו. אירוח כזה, שהוא מצווה תדירה וקדושה, מיישב את דעתו של תלמיד החכם, מאפשר לו לחדש חידושי תורה, ומחבר את המארח עצמו אל השכינה [חומת אנך].