מסע העלאת הארון נתקל במשבר פתאומי ומסוכן, המוביל לתגובה אינסטינקטיבית בעלת השלכות הרות גורל. השיירה מגיעה אל גֹּרֶן כִּידֹן, שהוא שמו של המקום [רש"י, ביאור שטיינזלץ]. בספר שמואל מוזכר מקום זה בשם "גורן נכון", ויש המסבירים כי למקום היו פשוט שני שמות שונים [מצודת ציון, רד"ק]. עם זאת, יש המציעים גישה ולפיה השם "כידון" ניתן למקום רק בדיעבד, על שם האסון שבו מת עוזא, מלשון שבר ואובדן [רד"ק].
המשבר מתחיל כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר, כלומר, הבקר שמשך את העגלה זז בפתאומיות והניע אותה הנה והנה [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. נראה כי העגלה שעליה הונח הארון הייתה פתוחה וחסרת דפנות, ובעקבות הטלטול העז של הבקר נוצר חשש ממשי שהארון יישמט וייפול ארצה [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
בתגובה טבעית ומהירה למראה הארון העומד ליפול, וַיִּשְׁלַח עֻזָּא אֶת־יָדוֹ לֶאֱחֹז אֶת־הָאָרוֹן, כדי לייצב אותו ולמנוע את נפילתו [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. השימוש המדויק במילה לֶאֱחֹז בא ללמד על כוונתו של עוזא, והוא מיישב את ההבדל מול התיאור המקביל בספר שמואל, שם נאמר שעוזא "ויאחז" בארון. הניסוח כאן מדגיש שעוזא מת מעצם הושטת היד אל הארון, עוד בטרם הספיק לאחוז בו בפועל [מלבי"ם].