העלאת ארון הברית מלווה בפרץ אדיר של שמחה, מוזיקה והתלהבות פיזית מצד העם ומנהיגיו. המילה מְשַׂחֲקִים מבטאת שמחה גדולה, ריקוד נלהב וחגיגה לפני ה׳. התוספת בְּכָל־עֹז מדגישה כי השמחה נעשתה במלוא הכוח והמרץ. רש"י מציין כי בספר שמואל, בתיאור המקביל של אירוע זה, נכתב "בכל עצי", ומסביר כי שני הביטויים משלימים זה את זה ומכוונים לנגינה חזקה ועוצמתית בכלי השיר.
השמחה באה לידי ביטוי בשילוב של קולות אנושיים וכלים מוזיקליים. המילה וּבְשִׁירִים מתייחסת לשירה קולית בפה שנועדה להלל את ה׳, בעוד שאר הכלים המוזכרים, כדוגמת וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים, הם כלי נגינה המפיקים צליל מלודי.
לעומתם, הפרשנים מייחדים את המילה וּבִמְצִלְתַּיִם. בניגוד לשאר הכלים, המצלתיים אינם מפיקים מנגינה, אלא מורכבים משני כלי נחושת המוקשים זה בזה במטרה להשמיע קול גדול וקצבי. רש"י מוסיף נדבך לשוני ומקשר את שם הכלי למילה המקראית "צלצל", המציינת מין של ארבה המוכר בזכות הרעש החזק והבולט שהוא מפיק במעופו.