תארו לעצמכם שאתם מחפשים משהו חשוב מאוד, ופתאום, אחרי הרבה זמן, אתם מוצאים בדיוק את המקום הנכון. זה מה שקרה לדוד המלך. אחרי שהוא ראה מחזה פלאי של מלאך ואש שיורדת מהשמיים, הוא הבין שמצא את המקום הקדוש. הוא עמד שם והכריז: זֶה הוּא בֵּית ה' הָאֱלֹהִים. במילים האלה, דוד בעצם סימן לעם ישראל את המקום המדויק שבו ייבנה בעתיד בית המקדש.
מיד לאחר מכן, דוד קבע כלל חדש ואמר: וְזֶה מִּזְבֵּחַ לְעֹלָה לְיִשְׂרָאֵל. הוא החליט שהמזבח שהוא בנה באותו המקום יהפוך להיות המזבח הקבוע של כל העם. המשמעות היא שמאותו רגע, כל אדם שרצה להביא קורבן לה', היה חייב להגיע אך ורק למזבח הזה ולא לשום מקום אחר. אולי תשאלו, למה המזבח נקרא דווקא מִזְבֵּחַ לְעֹלָה? התשובה פשוטה: רוב הקורבנות הקבועים שהיו מביאים למקדש נקראו "קורבנות עולה", ולכן המזבח כולו נקרא על שמם.