לאחר שחזה במלאך ובאש היורדת מן השמים, דוד מכריז על קביעת מקום הקודש. באומרו זֶה הוּא בֵּית ה' הָאֱלֹהִים, הוא מסמן את המקום המדויק שבו עתיד להיבנות בית המקדש, אשר מכוון בדיוק כנגד בית המקדש של מעלה. בהמשך הוא קובע וְזֶה מִּזְבֵּחַ לְעֹלָה לְיִשְׂרָאֵל, כלומר המזבח שבנה במקום יהפוך למזבח הקבוע של העם, ומאותו רגע כל אדם המבקש להקריב קורבן לה' נדרש לעשות זאת אך ורק עליו. המזבח נקרא מִזְבֵּחַ לְעֹלָה משום שרוב הקורבנות הקבועים המוקרבים במקדש הם קורבנות עולה.
דברי הימים א, פרק כ״ב, פסוק א׳
וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔יד זֶ֣ה ה֔וּא בֵּ֖ית יְהֹוָ֣ה הָאֱלֹהִ֑ים וְזֶה־מִּזְבֵּ֥חַ לְעֹלָ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.