דוד המלך מעביר לשלמה בנו את התוכניות המפורטות להקמת בית המקדש, ואינו מסתפק רק בשרטוטים אדריכליים, אלא מוסר גם את המבנה הארגוני והאנושי שיפעיל את הבית. מבחינה תחבירית, האות למ"ד במילה וּלְמַחְלְקוֹת משמשת במקום המילה "את", כלומר דוד מסר לידיו את מחלקות הכהנים [מצודת ציון]. בנוסף, האות וי"ו במילה וּלְכׇל־מְלֶאכֶת נידונה כאות נוספת, כך שיש לקרוא את ההקשר: מחלקות הכהנים והלויים נועדו לכל מלאכת עבודת בית ה' [רלב"ג].
הביטוי וּלְמַחְלְקוֹת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מתייחס לסדר המדויק של עשרים וארבע משמרות הכהונה והלוויה שדוד חילק מראש [רש"י, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. מסירת סדר המשמרות לידי שלמה מוכיחה כי גם הארגון האנושי והחלוקה הזו נעשו על פי ציווי ה' [רלב"ג].
ההוראות שמוסר דוד כוללות את כׇל־מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת בֵּית־יְהֹוָה, דהיינו המינויים של האחראים על העבודה [מצודת דוד], סדר העבודה עצמה, שירת הלויים ומקומות העמידה של המשרתים בקודש [מלבי"ם].
לסיום, ההנחיות נוגעות גם וּלְכׇל־כְּלֵי עֲבוֹדַת בֵּית־יְהֹוָה. רוב הפרשנים מסכימים כי דוד מסר לשלמה מידע מקיף על כלי המקדש, הכולל את תפקידם ועניינם [מלבי"ם], את תבניתם וצורתם [מצודת דוד, רלב"ג, ביאור שטיינזלץ], וכן את המשקל המדויק של כל כלי וכלי, בין אם הוא עשוי כסף ובין אם הוא עשוי זהב [רש"י, רלב"ג].