מלכים א, פרק כ״א, פסוק ג׳

סירובו המוחלט של נבות להעביר את כרמו לאחאב נובע מאיסור התורה למכור קרקע לצמיתות, ולכן הוא מכריז חָלִילָה לִּי מֵה'. הוא מבהיר כי ימנע מִתִּתִּי את הכרם בכל דרך של מכירה או חליפין, שכן מדובר על נַחֲלַת אֲבֹתַי המועברת בירושה ואינה כפופה לזכות ההפקעה של המלך. הסירוב למסור את הנחלה לָךְ נובע מכך שאחאב אינו בן משפחתו, וכן משום שנבות היה אדם עשיר שלא נאלץ למכור את שדהו מתוך עוני. מעבר לפן המשפטי, דברי נבות מכילים תוכחה כלפי המלך שעזב את אמונת ה' לטובת עבודה זרה, מתוך חשש שהכרם ישמש להעמדת אלילים.