בשאלה הַמְצָאתַנִי אֹיְבִי, המלך מביע תדהמה על הופעתו הפתאומית של הנביא ומנסה להתנער מאחריות לרצח, תוך רמיזה שאשתו ביצעה זאת ללא ידיעתו. על כך עונה לו אליהו בפסקנות מָצָאתִי, ודוחה את ההתחמקות בנימוק שהמעשה המרושע נעשה בהסכמתו המלאה של המלך. הנביא מנמק את אשמתו במילים יַעַן הִתְמַכֶּרְךָ לַעֲשׂוֹת הָרַע, כלומר המלך מסר ומכר את עצמו במטרה להכעיס את ה'. מכירה זו מתבטאת בהקדשת כל מחשבותיו ומרצו לעשיית חטאים, או בכך ששעבד את עצמו לפקודותיה של אשתו, מה שהופך את מעשיה המרושעים למעשיו שלו.
מלכים א, פרק כ״א, פסוק כ׳
וַיֹּ֤אמֶר אַחְאָב֙ אֶל־אֵ֣לִיָּ֔הוּ הַֽמְצָאתַ֖נִי אֹֽיְבִ֑י וַיֹּ֣אמֶר מָצָ֔אתִי יַ֚עַן הִתְמַכֶּרְךָ֔ לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.