ה' שולח את אליהו להתעמת עם אחאב בדיוק ברגע שבו הוא מממש את פשעו. הפסוק מעורר קושי, שכן הוא מתאר את אחאב כמי אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן, בעוד שבאותו רגע ממש הוא כבר ירד אל כרם נבות שביזרעאל.
הפרשנים מסבירים כי הצירוף אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן אינו מציין את מיקומו הפיזי של אחאב באותה עת, אלא משמש כתואר המציין שמושבו ומרכז שלטונו נמצאים בעיר שומרון [רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. כאשר שמע אחאב על מות נבות, הוא מיהר לרדת ליזרעאל כדי לרשת את הכרם מתוך מחשבה שהרוויח, אך למעשה הפסיד חרוצות [רד"ק].
לציון עיר הבירה של אחאב בפסוק ישנה משמעות עמוקה יותר הנוגעת לחומרת המעשה. אילו היה בית המלכות המרכזי של אחאב ביזרעאל, ייתכן שהייתה לו טענה משפטית כלשהי נגד נבות, שכן היה יכול להכריז עליו כמורד במלכות המסרב להפקיע שטח הנחוץ לצורכי הארמון. אולם, מכיוון שמרכז שלטונו הוא בשומרון, אין לו כל הצדקה או תירוץ חוקי להחרמת הכרם [מלבי"ם].
גישה נוספת רואה בציון המקום רמז לכוחו הפוליטי הדורסני של המלך. אחאב שלט ביד רמה בשריהם של ישראל שישבו בשומרון, ומכיוון שבניהם של השרים היו נתונים תחת ידו בעיר הבירה, הוא יכול היה להטיל אימה על השרים שביזרעאל ולאלץ אותם לבצע את חמסנותו ולרצוח את נבות כדי לרשת את כרמו [רלב"ג].