איזבל לועגת לחוסר האונים של אחאב ושואלת בתמיהה אַתָּה עַתָּה תַּעֲשֶׂה מְלוּכָה עַל־יִשְׂרָאֵל. היא מוכיחה אותו על איבוד עוז רוחו וטוענת כי מלך נדרש להפגין עוצמה, או לחלופין תוהה בציניות אם הוא מתנהג כמלך חדש שסמכויותיו מוגבלות, בעוד שבממלכה מבוססת הכוח המוחלט נתון בידיו. לאחר מכן היא קוראת לו לאכול, להתחזק ולחזור להיות שמח, באומרה וְיִטַב לִבֶּךָ. לבסוף היא נוטלת את האחריות לידיה ומבטיחה אֲנִי אֶתֵּן לְךָ, כך שאם הוא חושש לקחת את הכרם בחזקה בשל פחד ממרד, היא תדאג להשיג אותו עבורו בעורמה.
מלכים א, פרק כ״א, פסוק ז׳
וַתֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אִיזֶ֣בֶל אִשְׁתּ֔וֹ אַתָּ֕ה עַתָּ֛ה תַּעֲשֶׂ֥ה מְלוּכָ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל ק֤וּם אֱכׇל־לֶ֙חֶם֙ וְיִטַ֣ב לִבֶּ֔ךָ אֲנִי֙ אֶתֵּ֣ן לְךָ֔ אֶת־כֶּ֖רֶם נָב֥וֹת הַיִּזְרְעֵאלִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.