זעזועו העמוק של אחאב מתוכחת אליהו, בושתו על הריגת אדם חף מפשע וההבנה ששושלתו עתידה להיגדע, מובילים אותו לחזרה שלמה בתשובה לפני ה'. כאות לאבל וחרטה הוא מסגף את עצמו, וַיָּשֶׂם שַׂק עַל בְּשָׂרוֹ וַיָּצוֹם וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק, כשהוא לובש את הבגד העשוי שיער קשה ומכאיב ביום ואף ישן עמו בלילה. מתוך דאגה ומחשבות על תיקון מעשיו וַיְהַלֵּךְ אַט, כשהוא פוסע באיטיות וברגליים יחפות בתוך ביתו. תחושת השפלות והנידוי אף גרמה לו להתהלך בסתר ובהיחבא, כדי שאנשים לא יראו אותו באבלו.
מלכים א, פרק כ״א, פסוק כ״ז
וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ אַחְאָ֜ב אֶת־הַדְּבָרִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ וַיִּקְרַ֣ע בְּגָדָ֔יו וַיָּשֶׂם־שַׂ֥ק עַל־בְּשָׂר֖וֹ וַיָּצ֑וֹם וַיִּשְׁכַּ֣ב בַּשָּׂ֔ק וַיְהַלֵּ֖ךְ אַֽט׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.