שמואל א, פרק י״א, פסוק י״ב

לאחר הניצחון שהביא שאול על ישראל, אשר הרים את קרנם והוכיח כי ה' עמו והתשועה באה על ידו, העם מודה כעת פה אחד במלכותו. הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא כי הקריאה מִי הָאֹמֵר שָׁאוּל יִמְלֹךְ עָלֵינוּ מכוונת כלפי אותם אנשים שדיברו קודם לכן בלשון ביזיון, לעג ותמיהה, וזלזלו בשאלה האם שאול כלל הגון וראוי למלוכה. כעת, מתוך הכרתם המוחלטת במנהיגותו של שאול, דורש העם משמואל: תְּנוּ הָאֲנָשִׁים וּנְמִיתֵם. ההצדקה לדרישה נחרצת זו היא שאותם אנשים שזלזלו בשאול נתפסים כעת כמי שמרדו במלכות, ועל כן דינם כדין מורד שחייב מיתה [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].