שמואל א, פרק כ״ח, פסוק י״ז

הגזירה על קריעת הממלכה משאול היא סופית, ולכן ה' אינו עונה לו, שהרי שום תשובה לא תשנה את ההחלטה שכבר הובטחה לאחר. ה' קיים את דברו ועשה לוֹ, מילה המכוונת לדוד שההבטחה התקיימה עבורו, או לשאול עצמו תוך מעבר סגנוני לדיבור על גוף שלישי. כעת שמואל חושף לראשונה כי הממלכה תינתן לְרֵעֲךָ לְדָוִד, שכן לאחר מותו הוא כבר אינו חושש מזעמו של שאול כפי שחשש בחייו. בנוסף, המילה כַּאֲשֶׁר טומנת בחובה רמז עדין לחטא טבח הכהנים בנוב, שבו ביצע שאול באכזריות את ההשמדה שנדרש לעשות בעמלק, ושמואל נמנע מלומר זאת במפורש כדי לחוס על כבודו של המלך.