עם מותו של שמואל מנצלים הפלשתים את שעת הכושר, חודרים לשטח ישראל ומתכוננים לקרב כאשר וַיִּקָּבְצוּ פְלִשְׁתִּים וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ בְשׁוּנֵם. מנגד, וַיִּקְבֹּץ שָׁאוּל אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְבֹּעַ, בחירת מיקום מרוחק וגבוה המעידה על חרדתו ועל חוסר אומץ להתקרב למחנה האויב. החניה על ההר אפשרה לשאול לראות את הצבא העצום, ומראה זה עורר בו פחד ורעדה. חרדה זו לא נבעה מחיסרון באומץ טבעי, אלא ממצבו הרוחני ומכך שהיה נזוף מלפני ה' בעקבות חטאיו. מראה המחנה המאיים, יחד עם מות הנביא ושתיקת ה', דחקו את שאול לייאוש עמוק.
שמואל א, פרק כ״ח, פסוק ד׳
וַיִּקָּבְצ֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיָּבֹ֖אוּ וַיַּחֲנ֣וּ בְשׁוּנֵ֑ם וַיִּקְבֹּ֤ץ שָׁאוּל֙ אֶת־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּגִּלְבֹּֽעַ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.