מערכת היחסים בין שאול לבעלת האוב מתהפכת לחלוטין. אם בתחילה שאול חס עליה והבטיח שלא יאונה לה כל רע, הרי שכעת, לנוכח מצבו האומלל, היא זו שחסה עליו ודוחקת בו לאכול [ביאור שטיינזלץ]. בפנייתה אליו, וְעַתָּה שְׁמַע נָא גַם אַתָּה בְּקוֹל שִׁפְחָתֶךָ, היא מציגה שתי סיבות מדוע עליו להיעתר לה: הראשונה היא הדדיות – כשם שהיא שמעה בקולו, מן הראוי שכעת הוא ישמע גם כן בקולה. הסיבה השנייה היא מעשית – וִיהִי בְךָ כֹּחַ כִּי תֵלֵךְ בַּדָּרֶךְ, שכן מאחר שהוא עתיד לצאת לדרך, קיים צורך הכרחי שיאכל כדי לחזור ולצבור כוח [מלבי"ם, מצודת דוד].
שמואל א, פרק כ״ח, פסוק כ״ב
וְעַתָּ֗ה שְׁמַֽע־נָ֤א גַם־אַתָּה֙ בְּק֣וֹל שִׁפְחָתֶ֔ךָ וְאָשִׂ֧מָה לְפָנֶ֛יךָ פַּת־לֶ֖חֶם וֶאֱכ֑וֹל וִיהִ֤י בְךָ֙ כֹּ֔חַ כִּ֥י תֵלֵ֖ךְ בַּדָּֽרֶךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.