שמואל א, פרק כ״ח, פסוק ג׳

הסתלקותו של המנהיג הרוחני, כאשר וּשְׁמוּאֵל מֵת, הותירה את המלך שאול בחלל רוחני וללא מענה מאת ה', וסילקה את חומת ההגנה מעל ישראל. העם כולו התאבל על לכתו, וַיִּסְפְּדוּ לוֹ כָל יִשְׂרָאֵל וַיִּקְבְּרֻהוּ בָרָמָה וּבְעִירוֹ, כאשר הקבורה נערכה בתוך תחומי העיר רמה, וההספדים נישאו גם שם וגם בכל ערי ישראל לאות הכרת הטוב. בעבר, מתוך רצון לקיים את מצוות התורה, וְשָׁאוּל הֵסִיר הָאֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְּעֹנִים מֵהָאָרֶץ, ומיגר את המכשפים הטוענים ליכולת תקשור עם מתים. כעת נוצר מצב מריר שבו המלך הנואש נאלץ לחפש בקושי רב אחר אותם כוחות שהוא עצמו ביער בהצלחה כשהנביא עוד היה בחיים.