לאחר המפגש הרוחני, האשה מבחינה במלך שאול כשהוא שבור ומבוהל, וממהרת להכין לו סעודה כדי להשיב את נפשו. וְלָאִשָּׁה עֵגֶל שאותו היא שוחטת מיד, והוא נקרא עֵגֶל מַרְבֵּק משום שפוטם ונסגר במיוחד בתוך הרפת. לאחר מכן היא ניגשת להכנת הלחם, וַתָּלָשׁ את הבצק וַתֹּפֵהוּ במהירות רבה. בשל מצבו המעורער של המלך היא אינה ממתינה שהבצק יחמיץ ויתפח ואופה מַצּוֹת, חיפזון שבא לידי ביטוי גם בהשמטת האות אל"ף מהמילה וַתֹּפֵהוּ. סעודה דחופה זו מתרחשת על רקע אירוע העלאת האוב, אשר נתון במחלוקת אם היה מעשה רמאות המבוסס על אחיזת עיניים ופוליטיקה, או נס חריג שבו ה' הקים את שמואל לתחייה כדי למסור את נבואתו.
שמואל א, פרק כ״ח, פסוק כ״ד
וְלָאִשָּׁ֤ה עֵֽגֶל־מַרְבֵּק֙ בַּבַּ֔יִת וַתְּמַהֵ֖ר וַתִּזְבָּחֵ֑הוּ וַתִּקַּח־קֶ֣מַח וַתָּ֔לָשׁ וַתֹּפֵ֖הוּ מַצּֽוֹת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.