שמואל א, פרק כ״ח, פסוק כ״א

לאחר שהייתה שקועה ומרוחקת בטקס העלאת האוב, הפסיקה אותו האישה כדי למנוע דיבורים קשים נוספים, וַתָּבוֹא הָאִשָּׁה אֶל שָׁאוּל מתוך חמלה על פחדו העמוק כאשר וַתֵּרֶא כִּי נִבְהַל מְאֹד. כדי לשכנעו לאכול היא טוענת הִנֵּה שָׁמְעָה שִׁפְחָתְךָ בְּקוֹלֶךָ וצייתתי לבקשתך לקסום באוב, וָאָשִׂים נַפְשִׁי בְּכַפִּי, כלומר הפקרתי את חיי לסכנה ממש כמו חפץ המונח בכף יד פתוחה שעלול ליפול בקלות. סכנה זו נבעה הן מעבירה על חוקי המלכות שאסרו על כך והן מעצם עשיית המעשה המיסטי של העלאת האוב. היא מדגישה וָאֶשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי כדי להבהיר שלא היה זה כישוף רגיל אלא שהעזה להעלות נביא קדוש של ה' לבקשתו, ומבססת בכך את דרישתה שכעת הוא ישמע בקולה ויאכל כדי לאגור כוח.