קרה לכם פעם שהרגשתם כאב כל כך חזק שפשוט רציתם לצעוק? תארו לעצמכם מצב שבו עיר שלמה סובלת באותו הזמן. הצרה הקשה שפגעה בעיר לא דילגה על אף אחד. הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא מֵתוּ במגפה, חלו וסבלו מאוד כי הם הֻכּוּ בַּטְּחֹרִים, שזו מחלה כואבת ומציקה. בגלל הכאב הגדול והמצוקה של כל התושבים, עלתה שַׁוְעַת העיר. משמעות המילה שוועה היא זעקה וצעקה חזקה לעזרה. התיאור מספר שהצעקה הגיעה עד הַשָּׁמָיִם. האם הצעקה באמת הגיעה עד לשמיים? לא בדיוק. זוהי דרך הגזמה כדי להמחיש לנו עד כמה הצרה הייתה גדולה, ועד כמה זעקת הכאב שלהם הלכה והתעצמה.
שמואל א, פרק ה׳, פסוק י״ב
וְהָֽאֲנָשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־מֵ֔תוּ הֻכּ֖וּ (בעפלים) [בַּטְּחֹרִ֑ים] וַתַּ֛עַל שַֽׁוְעַ֥ת הָעִ֖יר הַשָּׁמָֽיִם׃ {ס}
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.