שמואל א, פרק ז׳, פסוק י׳

I Samuel 7:10Sefaria

וַיְהִ֤י שְׁמוּאֵל֙ מַעֲלֶ֣ה הָעוֹלָ֔ה וּפְלִשְׁתִּ֣ים נִגְּשׁ֔וּ לַמִּלְחָמָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּרְעֵ֣ם יְהֹוָ֣ה בְּקוֹל־גָּ֠ד֠וֹל בַּיּ֨וֹם הַה֤וּא עַל־פְּלִשְׁתִּים֙ וַיְהֻמֵּ֔ם וַיִּנָּגְפ֖וּ לִפְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

תחשבו על רגע שבו אתם נמצאים מול סכנה גדולה, ופתאום עזרה מגיעה ממקום לא צפוי ופותרת הכל בלי שתצטרכו לעשות דבר. זה בדיוק מה שקרה לבני ישראל. בזמן ששמואל היה עסוק בעבודת הקורבנות, הפלשתים נִגְּשׁוּ, כלומר התקרבו כדי לפתוח במלחמה. המצב היה מתוח מאוד, אבל אז ה׳ התערב בעצמו. ה׳ וַיַּרְעֵם, הוא השמיע קולות של רעמים חזקים מאוד מהשמיים ואפילו הוריד אש. הרעמים והאש יצרו מצב של וַיְהֻמֵּם, כלומר הם הבהילו מאוד את הפלשתים, גרמו להם לבהלה ויצרו במחנה שלהם מהומה גדולה. מרוב פחד, הפלשתים וַיִּנָּגְפוּ, שזה אומר שהם נחלו תבוסה והפסידו. המילים לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל לא מספרות לנו איפה זה קרה, אלא מתי זה קרה. הפלשתים הפסידו מעצמם עוד לפני שבני ישראל בכלל הספיקו להגיע אליהם כדי להילחם. כשישראל יצאו אל שדה הקרב, הם גילו שהפלשתים כבר מובסים ובורחים, וכל מה שנותר להם לעשות הוא רק לרדוף אחריהם.


נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.