ישעיהו, פרק כ״ג, פסוק ט״ו

העיר המסחרית הגדולה תרד מגדולתה ותיעזב לחלוטין על ידי הסוחרים, כך שיתקיים בה וְנִשְׁכַּחַת צֹר שִׁבְעִים שָׁנָה. תקופת שממון זו מוגדרת כִּימֵי מֶלֶךְ אֶחָד, בין אם כהתייחסות לרצף שלטונה של אימפריית בבל, כדור שלם המשקף תוחלת חיים ממוצעת, או כתזכורת לשנות חייו של דוד המלך כדי להמחיש שהעונש הוא גזרה מאת ה' על הפרת הברית עמו. מִקֵּץ, כלומר בסוף אותן שבעים השנים, ניסיון ההשתקמות של העיר יִהְיֶה לְצֹר כְּשִׁירַת הַזּוֹנָה. כשם שזונה מזדקנת ונשכחת נאלצת לשיר ברחובות כדי לפתות מחדש את מאהביה, כך צור לא תשוב לגדולתה בכבוד, אלא תיאלץ להתחנן בפני העמים שיחזרו לסחור עמה.