ישעיהו, פרק כ״ג, פסוק א׳

מַשָּׂא צֹר מבשר על קריסתה המוחלטת של מעצמת הסחר הימית תחת מתקפותיהם של צבאות בבל או אשור. סוחרי הים הרחוקים נקראים לזעוק ולקונן, הֵילִילוּ אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ, משום שאיבדו את יעד הסחר המרכזי שלהם ומקור פרנסתם אבד. העיר נהרסה ונשדדה באופן כה יסודי, כִּי שֻׁדַּד, עד שחדלה לשמש כפונדק ללון בו או כנמל שניתן להיכנס אליו, מִבַּיִת מִבּוֹא. בשורת ההרס נודעה לסוחרים על ידי פליטים שברחו לאיים רחוקים, או משום שעוצמת הפגיעה והמחריבים עצמם התגלו והגיעו עד למרחקים, וכך מֵאֶרֶץ כִּתִּים נִגְלָה לָמוֹ.