ישעיהו, פרק כ״ג, פסוק ג׳

העיר צור ממוקמת בלב ים ללא שדות חקלאיים, אך בזכות כוח המסחר שלה, התבואה שצומחת במצרים הופכת להיות תְּבוּאָתָהּ שלה. היבול המצרי, המכונה זֶרַע שִׁחֹר וכן קְצִיר יְאוֹר על שם נהר הנילוס הגורף טיט שחור ומשקה את הארץ, כולל זרעים לנטיעה ותבואה מוכנה למאכל. יבול רב זה מובא אל צור וּבְמַיִם רַבִּים באמצעות אוניות סוחר החוצות את הים, או לחלופין צומח מלכתחילה בזכות מימיו הרבים של הנילוס. כך מתבסס מעמדה הבינלאומי של העיר וַתְּהִי סְחַר גּוֹיִם, כמרכז מסחר עולמי שכל העמים מביאים אליו את סחורתם, או כמעצמה שסוחריה מפליגים לארצות רחוקות ומפיקים רווח כלכלי להם ולשאר העמים.