ישעיהו, פרק כ״ג, פסוק י״ז

לאחר תקופת חורבן, שיש המשייכים אותה לימי סנחריב ואחרים לימי נבוכדנצר או כורש, מִקֵּץ שִׁבְעִים שָׁנָה יִפְקֹד ה' אֶת צֹר וישגיח עליה לטובה. התקומה נועדה להוכיח לעיר שכשם שהחורבן בא מאת ה', כך גם שיקומה תלוי אך ורק ברצונו ולא בהשתדלותה. העיר תשוב לעושרה ולמעמדה כמרכז סחר בינלאומי, ולכן נאמר וְשָׁבָה לְאֶתְנַנָּה וְזָנְתָה אֶת כׇּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. הדימוי לזונה המקבלת אתנן, שהוא שכר הזנות, מהווה משחק מילים לעגני במקום לומר שהעיר תשוב "לאיתנה". משל זה ממחיש כיצד צור, בדומה לזונה הנדרשת על ידי רבים, תקיים קשרי מסחר עם כל אומות העולם.